הבלוג של גריידי עניינים מפה ומשם
"אני יודע שהצעד שלי זוכה לתגובות מחאה רבות, אך הדברים האלה לא משפיעים עלי. המעשה תואם את האמונה שלי, תוצאת 30 שנות עבודתי במערכת המשפט, ואחרי ששלחתי אנשים רבים לכלא. אני משוכנע כי הדרך שחברה מקבלת אליה חזרה את הפושע שריצה את עונשו – היא העושה את ההבדל בין משפט צדק לבין תרבות של נקמה. יש תמיד פינה של אנושיות גם בנפשו של אדם העושה את הנורא מכל, אני רוצה לאפשר לאדם אחד כזה לשוב אט אט אל המעגל האנושי גם אם בעבר הוא חרג ממנו באופן חמור".
~ השופט בדימוס כריסטיאן פנייה נותן לעבריינית מישל מרטין, שנשפטה ל-30 שנה בכלא מקום לגור אצלו בחווה. רוצים לדעת מה היא עשתה?
מישל מרטין, אישתו לשעבר של הרוצח הסדרתי מארק דוטרו, הורשעה בהרעבת שתי ילדות למוות, ובסיוע לו לחטוף עוד חמש אחרות, מוקדם יותר. במשפטה ישבה בתא זכוכית על מנת להגן על חייה. היא נשפטה ל-30 שנה בכלא, אך שוחררה לאחר שריצתה רק 13 מהן.
על מעלליו של דוטרו
דוטרו, המתוייג על ידי מומחים כפסיכופט, חטף, עינה, ואנס שש נשים (גילאי 8-19), רצח ארבע והורשע גם ברציחת משתף פעולה נוסף עימו, ברנרד ויינשטיין. ומעשה שהיה כך היה: בשנת 1986 נעצר דוטרו באשמת חטיפה ואונס של חמש ילדות. ב-89' הוא הורשע ונשלח לכלא ל-13 שנים. מישל קיבלה חמש שנים על מעורבותה. באפריל 92', לאחר שריצה שלש שנים בלבד, שוחרר על התנהגות טובה, בהליך של שחרור מוקדם. זמן קצר לאחר מכן קיבל מנהל הכלא מכתב מאימו של דוטרו, המזהיר שבביתו עדיין מוחזקות נערות חטופות, מכתב שזכה להתעלמות מוחלטת.
מיד לאחר שחרורו, שיכנע דוטרו פסיכיאטר שטיפל בו, שהוא פגוע נפש והחל לקבל קיצבת נכות מהמדינה. בנוסף, קיבל מרשם לכדורי שינה ומשככי כאבים, ששימשו אותו לסימום קורבנותיו הבאים.
ג'ולי ומליסה, שתיהן בנות שמונה, נחטפו ביוני 95' ונכלאו במרתף אחד הבתים של דוטרו, שם התעלל בהן מינית ואף צילם הכל בוידאו. באוגוסט של אותה השנה חטף דוטרו שתיים נוספות, בגילאים 17 ו-19. היות שהמרתף היה תפוס כבר, כבל אותן דוטרו בשרשראות באחד מחדרי הבית. אישתו, מישל, היתה מודעת לכל מה שקרה בבית.
לקראת סוף שנת 95' נעצר דוטרו, בחשד לגניבת רכב יוקרה והוחזק במעצר זמן ממושך. המשטרה ערכה שני חיפושים בביתו ולמרות ששתי הנערות הבוגרות היו עדיין בחיים וזעקותיהן נשמעו, לא גילו אותן השוטרים. בזמן היותו במעצר, האכילה מישל באופן קבוע את הכלב שלו אך לא ביצעה את כל הוראותיו של דוטרו. היא לא האכילה את הנשים החטופות. במשפטה טענה שפחדה להיכנס למרתף. שתי הנשים מתו מרעב ונקברו מאוחר יותר בשקיות אשפה בחצר הבית.
חודשיים לאחר שיחרורו ממעצר, חטף דוטרו את סבינה בת ה-12 שהיתה בדרכה לבית הספר. גם היא נכלאה במרתף. באוגוסט 96' חטף ילדה נוספת, לטישיה בת ה-14 שחזרה הביתה לאחר שחיה בבריכה. עד ראיה שזיהה את רכבו של דוטרו וחלק ממשפר הרישוי הביא למעצר השלשה (דוטרו, אישתו וסייען נוסף). חיפוש נוסף של המשטרה בביתו לא גילה ממצאים חד משמעיים אך יומיים לאחר מעצרו התוודה דוטרו בפני השוטרים.
הוא הוביל אותם לביתו הראשון, שם נמצאו סבינה ולטישיה, עדיין בחיים. שנים מאוחר יותר סיפרה סבינה לשוטרים שדוטרו שיכנע אותה שהיא נחטפה בידי כנופיה עבור כופר ושהוריה לא הסכימו לשלם אותו. הוא אמר שהכנופיה תכננה לרצוח אותה אך הוא שאינו חלק מהכנופיה, הציל אותה מהם. הוא עודד אותה לכתוב מכתבים למשפחתה, אך כמובן רק קרא אותם ולא העביר הלאה.
מספר ימים לאחר מכן, הוביל שוב דוטרו את השוטרים, לבית אחר שבבעלותו, שם נמצאו קבורות שתי הנערות וברנרד וינשטיין, ששיתף פעולה בחטיפתן. דוטרו סיפר שמעך את אשכיו של ויינשטיין על מנת שיתן לו את כל כספו ולאחר מכן סימם אותו וקבר אותו חי. מאוחר יותר סיפר דוטרו לשוטרים גם היכן למצוא את שתי הגופות של שתי הנשים הנוספות.
משפטו החל בשנת 2004, הוא קיבל מאסר עולם ומוחזק בבידוד, מישל קיבלה 30 שנה בכלא. היא שוחררה לאחר ריצוי של 13 בלבד, למחאתם של אלפים.
בפברואר 2013 הגיש דוטרו בקשה לשחרור מוקדם בתנאים של מעצר בית עם אזיק אלקטרוני. בקשתו נדחתה.
פרשה זו היתה כל כך מדוברת בבלגיה, עד כדי כך ששליש מהבלגים בעלי השם "דוטרו" ביקשו להחליפו במשרד הפנים.
