הכנות למלחמה – חוסן לאומי ואישי

אין שמיים עוזרים אלא למי שעוזר לעצמו

די ברור לכולם שמערכת הביטחון הולכת ללחימה מורכבת, עמוקה, לעימות חזיתי שהחל אתמול וימשך עד זמן בלתי ידוע. הצבא והשלטון יכולים להיות חזקים רק עד כמה שהאוכלוסייה תאפשר. קוראים לזה "חוסן לאומי". והחוסן הזה מורכב מביטחון, כלכלה, חברה ומדיניות. חוסן לאומי ניזון גם ישירות מחוסן אישי ועל כך המאמר הזה:

אז מה זה חוסן?

ניתן לזקק את ההגדרה הבאה: כושר העמידות או יכולת העמידות מול איום. עמידות – היכולת לפעול בתבונה והיגיון בתגובה לסיטואציה ולא בבלבול וכאוטיות. היכולת שלנו להכיל איומים ולהגיב להם מתאפשרת כאשר מערך החיים שלנו בנוי מיחס של הרבה וודאות מול מעט אי וודאות. ככל שהיחס הזה משתנה, כך היכולת שלנו להתמודד בהצלחה נפגמת.

האוייב שלנו יודע את זה ולכן עשה את מה שהוא מזהה כנקודת החולשה של כל העורף והחוסן הישראלי וחטף את הילדים וההורים שלנו. המטרה של האויב היא להוציא אותנו משיווי משקל.

תיאוריה מול מעשה – הכשלים בחוסן

"בתיאוריה זה עובד" – לפעמים אנחנו חושבים שנגיב בצורה X לאיום כלשהו, אבל המחשבה הזו באה אלינו כאשר המציאות שלנו היא בהרבה וודאות מול מעט אי וודאות, או אפילו אי וודאות מדומה. אדם אומר לעצמו – "אם יבוא פורץ, אני אעשה לו כך וכך". "אם מישהו ירים יד על אשתי, אני אעשה לו כך" וכיוצא בזה סיטואציות שלא קרו, אבל הן בתיאוריה ואנחנו מחליטים מראש מה תהיה התגובה שלנו על סמך מצבנו הנפשי באותו הרגע ובמגבלות האגו. כשהדברים קורים בפועל, נוצר מצב של הרבה אי וודאות מול מעט וודאות ואנחנו פועלים בהתאם לו, לעיתים גם בקיפאון, בקיטוב מוחלט ממה שחשבנו כשהכל היה רגוע.

 פריכות – לפעמים על פני השטח, הדברים נראים בסדר. לא מדברים על כלום, ויש מראית עין של חוסן גבוה. חוסן פריך תמיד נראה יפה מבחוץ, אך מקרוב הוא סדוק. סדוק מספיק כדי שאיום קטן יחסית הוא כל מה שצריך כדי להביא להתפרקות. חוסן פריך הוא חוסן שאינו מתכנן קדימה, שלא מתייחס לאפשרויות לא נעימות. חוסן אמיתי, בניגוד לזה המדומה, הוא תולדה של חשיבה ותכנון.

 התאוששות לאחר כישלון – אנחנו ניכשל, נקודה. מתישהו כולם נכשלים בדבר כזה או אחר, זה לגמרי טבעי ואפילו צפוי. אסור להתפתות לדוש בעניין וחשוב להשקיע מאמץ בלשים את זה מאחורה, ללמוד מזה אם אפשר ולעבור לעניין הבא על סדר היום.

הגדלת החוסן היא הגדלת הוודאות – לקשור היטב את השרוכים.

אז איך עושים את זה?

לדבר על הכל – בסביבה הקרובה אליכם יש אנשים שידברו יותר וכאלה שידברו פחות. דברו עם כולם, על פרקטיקה, על רגשות, על העבר,על העתיד ועל מה שעכשיו. שיחה היא מרכיב חשוב ומאפשרת יותר לוונטילציה, גם התייחסות לקשיים עכשוויים ופתרונות אפשריים. אל תניחו שמי שלא מדבר הוא בסדר. הביעו התעניינות ודברו גם עם השותקים.

להכין תכניות ותכניות מגירה – ששעת חירום מקשה על הכנת תכניות מורכבות. הישארו פשוטים ותכננו פשוט – התייחסו לתחזית פסימית כמו גם לאופטימית. אם לא תוכלו לשהות בבית, לאן תלכו? הניחו שתשתיות אזרחיות בסיסיות אולי לא יפעלו או יפעלו חלקית. הכינו קצת מזון שאינו דורש קירור (שימורים) וכמה בקבוקי מים, פנס, בגדים, מוצרי היגיינה בסיסיים – סבון ידיים, משחת שיניים וכו') סוללות להטענת הטלפון, הכינו עם עצמכם ועם המשפחה רשימה של דברים שחשוב לכם שיהיו זמינים לכם בשעת חירום. גבו מסמכים חשובים בדרייב ובעותק נייר, התכוננו לשהיה משותפת יחד לאורך זמן. משחקי קופסה, קלפים, טאקי, ספר טוב, מה שעובד לכם.

רשימת ציוד לשעת חירום

  • מים (לפחות 3 ליטר לאדם)
  • מזון יבש ומשומר שיספיק למשך 72 שעות לפחות. יש להקפיד על רענון מוצרי המזון והמים כדי שלא יפוג תוקפם. מומלץ לקחת דברים שאינם דורשים קירור כמו קופסאות שימורים, חטיפי אנרגיה, חטיפי שומשום, קבנוס, סוכריות, חמאת בוטנים, קרקרים, מלח ופלפל. גם עוגיות וממתקים זה חשוב, לשמירה על המוראל!
  • אמצעי תאורה או פנס המופעלים על ידי סוללות
  • אמצעים לקבלת התרעות ועדכונים – רדיו המופעל על ידי סוללות, ומטענים ניידים וסוללות חיצוניות לטלפון הנייד
  • תרופות וויטמינים – במיוחד אם ידוע לכם מראש על צורך בתרופות מסויימות לאנשי הבית
  • ערכת עזרה ראשונה – אפשר לקנות מוכן בזול או להכין בעצמכם ממה שיש בבית. הדברים החשובים: פולידין, גזה, תחבושות, מספריים, פלסטרים.
  • מסמכים חשובים וכסף מזומן – צילום והעתק בענן של מסמכים רפואיים, מסמכי זיהוי, מסמכים אישיים ומסמכים פיננסיים.
  • ציוד בהתאם למאפייני המשפחה – כמו משקפיים וציוד לתינוקות, מזון תינוקות, מזון לאנשים מבוגרים וכו',


לדעת כמה שיותר ברגע נתון – חשוב לא לטמון מאת הראש בחול ומצד שני לא לטבוע בים של להג בתקשורת. סמנו לעצמכם אינטרוולים קבועים לצריכת חדשות והתעדכנות ונצלו אותם כדי להבין את הסיטואציה. בחרו גורמים אמינים עם שרידות גבוהה במצבי חירום ורצוי יותר מאחד.

להתעניין גם החוצה – אל תסתכלו רק פנימה למשפחה הגרעינית. בדקו מה קורה בסביבתכם הקרובה, שכנים, חברים, קרובים. יכול להיות שאתם יכולים לעזור להם, יכול להיות שהם יכולים לעזור לכם.

לבנות לוח זמנים לכולם בבית – לו"ז ברור, מתי קמים, מתי הולכים לישון ומה עושים בזמן שביניהם. השתמשו בזמן הזה כדי ללמוד, לשחק, לדבר, וגם קצת זמן לבד. חשוב לשמור על קירבה ככל שניתן ללו"ז שהיה בשגרה.

נצלו את הזמן כדי לזהות ולחזק את כל הבסיסים החלשים.

ניתן להשתמש בסיטואציה כאוטית כדי לבנות סדר והיגיון, גם אם אינם נוגעים ישירות לאיום. סדר וניקיון, הרגלים, לימוד, העשרה, דברים קבועים שאפשר לסמוך עליהם. כל אלה מגדילים את החוסן בעת של חוסר וודאות ומאפשרים, כאשר המצב מחמיר, להתמודד ביעילות מבלי לבזבז אנרגיה על דברים פחות חשובים.

מילה אחרונה דווקא על הדברים ה"לא חשובים":

לפעמים, יש לנו דברים שאנחנו רגילים ואוהבים לעשות. וכשהמצב משתנה, הם נראים לא חשובים, אז זהו, שהם כן חשובים. המאמץ לשמור על שגרת חיים דומה ככל האפשר למה שהיה קודם, היא חשובה ואפילו הכרחית לחיזוק החוסן. אז תחשבו על זה – ככל שתהיו חזקים לאורך זמן, כך זה מסיר דאגות לאנשים שבחזית.

ברור לי שהדברים עלולים להתפס כחמורים או פסימיים, אבל היו חיוביים, ודעו שגישה חיובית ובונה היא מפתח חשוב בהפחתת לחצים ובריאות נפשית.

על הכותב – בעברי הייתי רמ"ח אוכלוסיה במילואים של מחוז דרום בפיקוד העורף וניהלתי את פעילות האוכלוסיה בחירום מאשדוד ועד אילת.

אפשר לבדוק גם את

בלגרד – מצעד הגאווה הראשון

ביום ראשון האחרון נקלעתי בחוסר משים למאבק ארוך שנים בבלגרד, על חופש הביטוי ועל החופש …

תגובה אחת

  1. רחלי אברהם־איתן

    ראייה תבונית של המצב והצעות אופרטיביות יעילות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *