איפה שהוא בשנות השישים, קיבל הסקסופוניסט סטיב לייסי, עצות חשובות מהמלחין והפסנתרן ת'לוניוס מונק.לייסי ישב וכתב את העצות האלה במחברת והנה העצות מתורגמות לעברית:
*ובעניין לייסי, חשוב לזכור שלייסי (1934) נתפס כ"חייב" את הקריירה שלו למונק. הוא הקליט הרבה קטעים של מונק באלבומים שלו, והושפע ממנו רבות. לייסי הושפע גם מסידני בשה, והיגר בשנות השישים לפאריז.
- גם אם אתה לא מתופף, זה לא אומר שאתה לא חייב לשמור טיים.
- כשאתה מנגן – תן קצב ברגל ושיר את המלודיה בלב
- תפסיק לחרטט צלילים – נגן את המנגינה!
- נסה לגרום למתופף להישמע טוב
- הבחנה (בין תפקידים) זה חשוב
- זה צריך להיות בלילה, אחרת לא ידליקו את התאורה
- אל תנגן מה שהפסנתר מנגן, זה התפקיד שלי (ת'לוניוס). ואל תקשיב לי, אני אמור ללוות אותך!
- החלק ה"פנימי" של הקטע, ה-BRIDGE, הוא החלק שגורם לחלק החיצוני, להשמע טוב
- אל תנגן את כל הצלילים, ואל תנגן כל הזמן. שחרר חלק מהצלילים. חלק מהמוזיקה צריך להישאר בדמיון. הצלילים שאתה לא מנגן יותר חשובים מאלה שאתה כן.
- שמור על כושר! לפעמים אתה מחכה להזדמנות ואז היא מגיעה ואתה לא בכושר או לא יכול להצליח
- כשאתה מנגן סוינג, תמיד תן עוד קצת "סוינג"
- תמיד תשאיר להם טעם של עוד
- צליל בודד יכול להיות קטן כמו סיכה או גדול כמו העולם כולו, הכל תלוי בדמיון שלך.
- מה אנחנו אמורים ללבוש להופעה? הכי מהודק שיש!
- היצירות האלה נכתבו כדי שהיה משהו לנגן, וכדי שמוזיקאים יתעניינו מספיק ויבואו לחזרות
- יש לך את זה! אם אתה לא רוצה לנגן, ספר בדיחה, תרקוד, אבל בכל מקרה – יש לך את זה! (עצה למתופף שלא רצה לקחת סולו)
- כל מה שאתה חושב שאי אפשר לנגן, יבוא מישהו ויעשה את זה. גאון זה מי שמנגן הכי כמו עצמו.
*תרגום חופשי שלי, אז יתכנו אי אלו אי דיוקים…

ותודה לאוהד על ההפניה