הבלוג של גריידי עניינים מפה ומשם
מאמרים קשורים
יום אחד עמוס גן אור מתקשר אלי ושואל אם אני רוצה לבוא לנגן בצאלים. זה קרה אחרי שהוא בא לראות אותי ואת "הלובי של קובי" מנגנים בשבלול. אמרתי לו כן, וקיויתי לשכנע את לנה שתבוא איתנו גם. מכאן לשם ירד הרבה גשם וכשחשבתי כבר שהכל מבוטל בגלל שטפונות, עמוס שלח לי הודעה שזה קורה ונפגשים ונוסעים.
הוא הזהיר שיהיו שם הרבה מוזיקאים, כמו בכל שנה, אבל אני התכוננתי לגרוע מכל – או שכולם יהיו הרבה יותר טובים ממני ולא יהיו לי ביצים לעלות לנגן, או שזה יהיה ממש גרוע ויהיה לי רק חור בראש.
כבר כשהגענו היה ברור שמדובר במשהו שונה. מעגל של כלים ברמה טובה, מוגברים היטב, מוארים ומחכים למי שינגן עליהם. מעט מאוד אנשים עם טלפונים, אוירה טובה, סאונד מעולה וכמה מדורות קטנות מסביב.
זה התחיל במין צ'יל אאוט מאולתר והמשיך מהר מאוד לפאנקי, רוק, תימני, טורקי אתני מטורף, עם יציאות מדי פעם לרגאיי… זה קשה כשכל כך הרבה אנשים מהקהל הם מוזיקאים. אבל אני ראיתי הזדמנות בקונגס, שעמדו לבד, ורק חיכו שמישהו יחליט. הברשתי את כישורי הקונגה שלי (שהעלו אבק של 20 שנה) והצטרפתי.
איך שאני יושב ומנגן על קונגס, משמאלי שי צברי על המיקרופון, מימיני יאיא מהדג נחש על הבאס, לידו מוקי בתופים, ברי סחרוף ועמוס גן אור על הגיטרות, איל תלמודי בסקסופון ומירי מסיקה בקולות.
כולנו ניגנו במעגל עד שתיים לפנות בוקר בצאלים. יכול להיות שבחוץ היה קר, אבל אני אין לי מושג, כי בפנים היה אש.
