אז מה העניין עם פנחס ובניו? לאיזו מסגרת מוכרת מכניסים את המוזיקה הזו? אז זהו – שלא. המוזיקה של פנחס ובניו, אותה כותב ומלחין עופר פנחס, מזכירה לנו את הבית הישן שלא היה לנו מעולם. זיכרונות של דברים שלא באמת קרו ממריאים ממיקום לא ידוע באתוס הישראלי ומרחפים בעולמות של הנאה מוזיקלית צרופה. אחרי שהם נוחתים אתה אומר לעצמך, "מה זה היה לעזאזל?!" והולך לשמוע את זה שוב ושוב רק כדי לגלות מורכבות ועושר בלתי רגילים. שם טוב לוי, גרוניך, כספי, ארגוב, מורגשים בנוכחותם, אך שום דבר ממה שקרה על הבמה לא נשמע ממש כמוהם ולא באמת קרה בתקופתם.
סדרות מתמטיות, הרמוניות מסחררות ופוליריתמיקה שלא היתה מביישת אף אחד מהרכבי הפרוגרסיב המצויינים בארץ, מעיפה את המאזין במערבולת של רגשות, וכמו במוזיקה, כך גם במילים – מרפרפות, ממהרות, לא תמיד מובנות, אבל תמיד מורגשות, מעבירות את התחושה של משהו חזק מאיתנו, שנדחק לעבור בתוך צינור של מיינסטרים. והצינור לא מספיק רחב להעביר את כל התמונה, אז אנחנו משלימים את מה שחסר בראש.
ההופעה עצמה מהודקת וזורמת היטב, מתובלת במלל קצרצר מפיו של פנחס עצמו, שהיה מעדיף לתת למוזיקה לעשות את כל ההסברים, אך מבין היטב את שדה המשחק (הקרב) התקשורתי ומביא תמהיל מושלם בעיני, של תשעים אחוז מוזיקה, 3 אחוז דיבורים ועוד שבעה אחוז מחיאות כפיים 🙂
בלטו על הבמה בנוכחותם הכנר מושיקו ג'יואן והחלילן ברק סובר, שלא רק נתנו בראש מוזיקלית, אלא גם פיזזו וקיפצו כטוב ליבם ביין ולא שקטו עד הרגע האחרון של ההופעה.
הנגנים המעולים ב"פנחס ובניו" גם הם נמצאים על התפר של "כמעט מסובך מדי לנגינה" וזה לא דבר של מה בכך. שרון פטרובר וליאור עוזרי, שני מוזיקאים מצויינים שבאים מתוך העולמות של מוזיקה מורכבת וקשה מאוד לאתגר אותם, יחד עם עופר פנחס בעצמו, מחזיקים רית'ם סקשן עירני, אליו יוצקים בחן רב, שאר הנגנים והזמרת נועה קרדוד, טעמים וצבעים מעניינים ורגישים.
עופר פנחס עצמו, ללא הרבה גינונים, מבליח לפרקים לסולו קטן בפסנתר ובשירה, אך מקפיד לא "לגנוב את ההצגה". הוא מבהיר לנו, תיבה אחר תיבה, שסכום החלקים גדול מן השלם. תמה זו עוברת כחוט השני במופע כולו, בעיבודים מרשימים וצליל כללי מדוייק וטבעי. לא מובן מאליו באוירה כללית של הרבה כלים (9), הרבה מאוד צלילים והרבה ריקוד על הבמה ומחוצה לה. יש לציין שדווקא בהופעה הזו, שהתקיימה במועדון תמונע, היו פחות ריקודים מצד הקהל, שנהנה מאוד אך נשאר ישוב על הכיסאות.
במופע השתתפו: נועה קרדוד – שירה, עופר פנחס – פסנתר, ברק סובר – חליל, מושיקו ג'יואן – כינור, דניאל תנחלסון – ויולה, ברק סרור – גיטרה, ליאור עוזרי – בס, שרון פטרובר – תופים, מתן ארבל – כלי הקשה.
ולסיום, כדי להבין את ההשקעה המוזיקלית הייחודית שנעשתה למופע הזה, הנה טעימה וירטואוזית וקצרה:
אתם מוזמנים להתחבר להרכב בדף הפייסבוק ולהתעדכן בהופעות הקרובות:
www.facebook.com/oferpinhas.music