לפני כמה חודשים צלצל אלי חיים שמש וסיפר לי על הפרוייקט המוזר שלו, לקחת שלשה אלבומי מופת ישראלים להפשיט אותם לעירום מלא ולהלביש אותם מחדש. לשם כך הוא בחר להעביר את האלבום הראשון של אהוד בנאי והפליטים לרע מוכיח שמתגורר בניו יורק. מוכיח, שבאותה העת היה עם שתי ידיים שבורות (תאונת קורקינט), הסכים מיד וניגש לעבודה.
התוצאה היתה אלבום חד, אלקטרוני, אולדסקול (הוא כמעט לא השתמש בלופים אלא ניגן את כל התפקידים ידנית), כאשר הוא בוחר לכל שיר בזמרים/יוצרים שמהוים נקודות ציון גם בקריירה של עצמו. והרימייק הזה תופס אותך לא מוכן. הרי אהוד בנאי, הטרובדור, מספר הסיפורים האולטימטיבי, האיש והמפוחית, אין לו דבר וחצי דבר עם סמפלרים וסינתיסייזרים.
יחד עם זאת ובמפתיע, הגרסאות של רע מוכיח מביאות דווקא את הטקסטים אל הפרונט. מכריחות את המאזין להבין על מה השירים ומה מסתתר בין השורות.
הנה חלק מראיון שנערך עם רע על הפרוייקט:
על המופע
קשה להסביר את הפער בין מה שחשבתי שיהיה על הבמה לבין מה שקרה שם במציאות. אני שמעתי את האלבום כולו ודמיינתי הופעה סגפנית ומינימליסטית, ערימה של מכשירים ולא הרבה תנועה על הבמה. ציפיתי לסאונד קשה של אלקטרוניקה ומופע שמאתגר מאוד את הצופה.
כבר בבלאנס הבנתי שהגעתי לתוך סיפור אחר לגמרי. הסאונדים האלקטרוניים שקיבלו חיזוק אקוסטי של תופים ולעיתים באס וגיטרה, קיבלו טיפול אוהב מהידיים של הקוסם ירון גורן, שהגיע מוקדם לבירה חמוש בהרבה כח מיחשוב. המקום עצמו (ימקא בירושלים) הוסיף נופך אנלוגי עתיק לתבשיל, וכל האמנים האורחים במופע נתנו 110% מעצמם ויצרו עם רע שלם שעולה על סך חלקיו.
המופע הזה הוא פלא מוזיקלי תרבותי ששווה להתחבר אליו. רע מוכיח מוכיח שיש לו את זה בענק, עם כריזמה אדירה, סאונדים עם הרבה ביצים ועיבודים נטולי פרות קדושות.
הפתעת האירוע בעיני היתה כפיר בן ליש. מוזיקאי ותיק שנמצא שנים בסצנה ואף פעם לא ראיתו אותו בוהק כפי שהוא במופע הזה. לוקח את המוזיקה והמילים של אהוד בנאי, שבנאדם יכול לחשוב לעצמו שרק אהוד יודע לעשות אהוד, ואז כפיר בא ומביא את עצמו לתוך המכונית הזו שהיא שיר של אהוד בנאי, שם בנזין במקום סולר ושורף את הצמיגים. תענוג גדול לראות אמן הולך עד הסוף.
המופע הזה יתקיים בקרוב שוב והפעם בתל אביב. אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם, תוודאו טוב טוב שיש לכם כרטיס. הנה, אני מקצר לכם את הדרך: