טדאו אנדו (安藤 忠雄) הוא אדריכל עוצמתי ומסקרן. עבודותיו הן מונומנטליות אך עדינות בו זמנית. (דפדפו למעלה בתמונות, יש חצים ימינה ושמאלה). הוא עובד בעיקר בבטון, שזה חומר מאוד חזק ועמיד, אך בידיים הנכונות הוא מדוייק ועדין. נתקלתי בעבודותיו לגמרי במקרה כשבת הזוג שלי באותה התקופה למדה עיצוב פנים וחזרה הביתה עם ספר צילומים של עבודותיו. מעבר לתחושת הפליאה הראשונית שאחזה בי כשראיתי את העבודות שלו "מה, זה בטון?", כמעט בו ברגע הוא גרם לי להתאהב בחומר הזה ולגלות את הפוטנציאל הגלום בו. מאותו הזמן התחלתי להתעניין בכל דבר שאפשר לעשות מבטון וגיליתי עולם שם של אוואנגרד מבוטן, החל ממשטחי מטבח וקירות בטון חשופים בבתים פרטיים ועד לאסלות וכיורים מדהימים, עשויים גם הם מבטון.
הבטון עצמו מצליח להתחדש ולהתכסות במלבושים חדשים בצורת טקסטורות, צבעים מיוחדים,גימורים מדהימים ואפילו שקיפויות שונות ויכולת להעביר אור. עושה רושם שהעניין האישי שלי בבטון עומד ביחס ישיר לחדשנות ולגילויים החדשים בטכניקות, תהליכים וגימורים בחומר הזה. אז נחזור לטדאו 🙂
אנדו, כנרמז מהכותרת, הספיק להיות בחייו בעיקר שני דברים: נהג משאית ומתאגרף. וכשהחליט להיות אדריכל, עשה זאת ללא כל ידע פורמלי בתחום ותוך לקיחת קורסים בהתכתבות בעיצוב פנים ושיעורי לילה בציור ורישום. זה לא עצר בעדו מלקבל בשנה שעברה את פרס מוזיאון נוגוצ'י על חדשנות, מודעות גלובלית, חיבור בין מזרח למערב, מינימליזם ורגישות לאור. בשנת 95' זכה גם בפרס פריצקר לארכיטקטורה, בשנת 93' פרס האקדמיה היפנית לאמנויות, בדנמרק פרס קרלסברג לארכיטקטורה ב-92', מדליית הזהב של האקדמיה הצרפתית לארכיטקטורה ב-1989, פרס שר החינוך היפני לעידוד כישונות באמנות בשנת 1986. אנדו הוא גם חבר של כבוד במוסד המלכותי הבריטי לאדריכלות, האיגוד האמריקני, האקדמיה האמריקנית לאמנויות ותארים נוספים ופרסים.. קצרה היריעה.
אנדו מביא למבנים שלו אהבה גדולה לאסתטיקה, אמונה, מינימליזם. נאמר עליו שהוא מתכנן את עבודותיו כמו הייקו, תוך שהוא מדגיש את הריק על מנת להראות את היופי. אנדו מביא לעבודותיו את אהבתו לתרבות והשפה היפנית. העיצובים שלו מבטאים מרחב וחוויה פנימית עמוקה של האנשים המאכלסים את המבנים. עבודותיו הן זן, הן נקיות מאוד ומרגישות כאילו החומר פשוט צף ללא משקל.
אם זה סיקרן אתכם מספיק, אתם מוזמנים לגלוש לאתר שלו, תגידו שיניב שלח אתכם 🙂
במחשבה שניה, אחרי שראיתי את האתר שלו, עדיף אולי שלא… יש ויקיפדיה ותמונות. תמונות זה הכי טוב…