הבלוג של גריידי עניינים מפה ומשם
ג'ף רוס צולה אסירים בטקסס וכפי שהוא מתייחס לזה, זה "להרוג או להיהרג".
בהמשך לפוסט שלי בפייסבוק על דיוויד בליין, מצאתי את הוידאו הזה, של ג'ף רוס. 43 דקות של צחוק, פחד, הזדהות ואהבה בתוך הכלא היחיד שהסכים לקבל אותו, באגף 3A, רוצחים, תוקפים בנשק חם, מקסימום סקיוריטי אנד שיט. רוס מגיע לכמה ימים, המוקדשים ללימוד האוכלוסיה, הכרת הסיפורים והכנת החומר ל"צליה".
"צליה" זה סטנאפ אישי, בו הסטנדאפיסט יכול, רוצה (ומצפים ממנו) לרדת באופן אישי על הנמצאים, ללא רחמים וללא עכבות. נשמע די מפחיד כשמדובר באסירים, אבל רוס עושה את זה בחינניות ושנינות. הוא מספיק רגיש כדי לעצור היכן שנראה שזה לא ילך בטוב ויש לו ביצים גדולות להמשיך גם במקומות שהוא לא בטוח. במיוחד עם הקבוצה הנאצית..
ג'ף רוס, יהודי, התייתם מהוריו בגיל צעיר (אימו מתה כשהיה בגיל 14 ואביו 5 שנים לאחר מכן). בארה"ב הוא מוכר יותר כ- Roast Master General Jeff Ross. ולא מפתיע כלל שהספר שכתב נקרא: "I Only Roast the Ones I Love: Busting Balls Without Burning Bridges".
ככה נראה Roast משולח רסן בעולם האזרחי:
בינתיים, בישראל:
פרוייקט "בלוז בבית הסוהר" של ימית הגר, שמומן באמצעות אתר אינדיגוגו, בהנחייתם של ירון בן עמי ונועם דיין, התקיים בבתי הכלא בישראל. ובסרטון של ג'ף רוס, למי שיחזיק מעמד עד הסוף, יש חיבור ישיר לבלוז.
רוס מאמין בצ'אנס נוסף. גם אני.
