כן, בשנה הבאה…

הבוקר העירה אותי  הודעה מנמרוד לבדוק את הקליפ הזה, וככה, בלי שהתכוונתי, פתחתי את השנה החדשה. במין תקווה שהדברים יהיו טובים יותר, מהולה במרירות של הידיעה שזה כבר שנים לא קורה. השיר עצמו, שכתבו אהוד מנור ונורית הירש, מקבל שינוי כיוון ומתיחת פנים ומקבל טויסט אירוני משמעותי ביחס למקור. תענוג לשמוע את השירה של צוק ואת הגיטרות של נמרוד.

במבצע צוק איתן, יצאתי לאפטר, ונתתי לחברים בעבודה סוכריה עם פיסת נייר עליה מצוטט שלום גד "בסוף המדבר יש ים, יש ים בסוף המדבר." כשנמרוד מרגלית ובן צוק יצאו לאפטר, הם הקליטו את השיר הזה.

תודה נמרוד שנתת לי להתחיל את השנה, עם תקווה מפוקחת ורצון אמיתי לעשות יותר טוב.

התקווה בת שנות אלפיים. 

אפשר לבדוק גם את

על תרבות המחיקה והקשר בין יוצר ליצירה

מרגע שהתפרסמה היצירה, לדעתי אין קשר בין היצירה ליוצר, מלבד הסיבתיות. היוצר יצר את היצירה ובכך סיים את תפקידו, וכמו ילד שנולד, היצירה חיה את חיה בנפרד מהיוצר וכך אנו צריכים להתייחס אליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *