הבלוג של גריידי עניינים מפה ומשם
בין הצלילים של יונתן רזאל עובר אור, מהסוג העוטף, הקורן. לשמוע את השיר הזה מרגיש כמו לעוף קרוב לשמש. חום ואור מקיפים מכל כיוון, אבל זה גם כואב, צורב ופולח את הלב. האיש הזה, שעולה לבמה וכולו אומר צניעות וביישנות, מתיישב על יד הפסנתר ומכה גלים בצלילים משובחים. שלא כמו זמרים אחרים שעמדו איתו על אותה הבמה, המוסיקה שלו אינה צריכה את הקהל, אנחנו שם במקרה, מרויחים מן ההפקר, שכן לא עשינו כלום שמגיעה לנו יצירה שכזו, שטוענת אותנו באנרגיה ותחושות טובות למשך ימים אחר כך.
אי אפשר להסביר את זה אבל השילוב של התכונות הטובות באביתר בנאי ורמי קליינשטין יחדיו הם קצת מהצבע המיוחד שמביא איתו רזאל. הוא משאיר אותנו בציפיה לבאות – מה יהיה השיר הבא וכיצד בכלל ניתן להתעלות על יצירת מופת כמו "בין הצלילים"
זוכה פרס אקו"ם ע"ש אמיתי נאמן לעידוד פרסום היצירה בשנת 2010
מילים ולחן:יונתן רזאל
