פוסטים בסדר כרונולוגי

למה ללכת לשמוע את גרינברג וההרכב

אני פגשתי את תמיר כשהיה בן 17 בערך. כבר אז היה ברור שמדובר בתופעה, אבל אני לא רוצה לכתוב על זה, זה קל מדי. אני אכתוב על החיפוש. בכל פעם שראיתי אותו מופיע, זה היה שונה. יכול להיות שבגלל שעקבתי יחסית מרחוק וראיתי הופעות אחת לזמן ממושך, יכולתי לראות את השינויים ביתר בהירות. זה התחיל בסול מאוד בלוזי, ועבר לסול …

לקריאה נוספת »

ההבדל בין משפט צדק לבין תרבות של נקמה

"אני יודע שהצעד שלי זוכה לתגובות מחאה רבות, אך הדברים האלה לא משפיעים עלי. המעשה תואם את האמונה שלי, תוצאת 30 שנות עבודתי במערכת המשפט, ואחרי ששלחתי אנשים רבים לכלא. אני משוכנע כי הדרך שחברה מקבלת אליה חזרה את הפושע שריצה את עונשו – היא העושה את ההבדל בין משפט צדק לבין תרבות של נקמה. יש תמיד פינה של אנושיות …

לקריאה נוספת »

"המקום שנגעת בי שורף" – חנה גולדברג מקבלת את פרס מפעל חיים של אקו"ם

הקסם התרחש עבורי בטקס פרסי אקו"ם, 47 דקות ושלושים ושמונה שניות אל תוכו, כאשר שי גבסו ביצע גירסה רעננה לשיר "נאחז באויר" שכתבה חנה גולדברג והלחין עובד אפרת. כולם מכירים את הביצוע של גידי גוב, שיצא באלבום "אין עוד יום"בשנת 91', בעיבוד אופטימי של אולארצ'יק, (שתמיד היה לי מוזר לשמוע בקונטקסט הטקסטואלי) שיר עצוב שנשמע קצת שמח. "שמיים ריקים", "נאחז באויר", "מקופל מכאב", "מדבר אל …

לקריאה נוספת »