הבלוג של גריידי עניינים מפה ומשם

רגע לפני הזמבורות והפטישים, לפני הזיקוקים והמטס, לפני שמעבירים ספרה בגיל של המדינה ופותחים את השנה החדשה. שווה שנזכור שיש אנשים שעבורם הזמן עצר מלכת, אבל הם בריצה תמידית. אנשים שהשדים שלהם רודפים אותם כל הזמן, מעבר לשעות העבודה ותקנות העיר. וכמה מהר שהם לא רצים, השדים תמיד מדביקים. המדינה הקטנה שלנו מרובה אנשים שקופים שלא קל להם ביומיום ובמיוחד …

השבוע הלכתי לראות את הצגת היחיד של רותם נחמני – "מקושקשת", בתיאטרון יפו. הדרך לשם היתה חמה ולחה ורוויית מכוניות חסרות סבלנות מלאות בנהגים מיוזעים, חובבי צופר. בכניסה פגשנו חברים ותיקים וחברים חדשים, כמו כל פעם במדינה הקטנה שלנו. כל הקאז'ואל הזה שמתרחש לפני ואחרי "מקושקשת" הוא סוג של פרדוקס, ממש כמו מה שקורה בלידה ובמוות – זה קורה לך …

לפני כמה חודשים צלצל אלי חיים שמש וסיפר לי על הפרוייקט המוזר שלו, לקחת שלשה אלבומי מופת ישראלים להפשיט אותם לעירום מלא ולהלביש אותם מחדש. לשם כך הוא בחר להעביר את האלבום הראשון של אהוד בנאי והפליטים לרע מוכיח שמתגורר בניו יורק. מוכיח, שבאותה העת היה עם שתי ידיים שבורות (תאונת קורקינט), הסכים מיד וניגש לעבודה. התוצאה היתה אלבום חד, …